מטרה, קהל, טון: שלושת המפתחות

בשיעור הקודם ראית כמה מהר אפשר לסדר הודעה. עכשיו נעשה אותה גם מדויקת. ההבדל בין טקסט גנרי לטקסט שמתאים בדיוק לך מסתתר בשלושה פרטים קטנים שכמעט תמיד שוכחים לתת.

רוב התשובות הכלליות נולדות מבקשה כללית. כשאתה כותב לבינה המלאכותית רק כתוב לי הודעת תודה, היא לא יודעת למי, על מה, ובאיזו רוח, אז היא מנחשת, והניחוש יוצא חמים אבל סתמי. שלושת המפתחות שמשנים את התמונה הם:

• המטרה: מה אתה רוצה שיקרה אחרי שיקראו את ההודעה. שיתקנו משהו? שירגישו מוערכים? שיענו לך?
• הקהל: למי זה מיועד. שכן ותיק, פקידה שלא פגשת, רופאה שאתה מכבד. הטקסט אל אדם בן שבעים שונה מהטקסט אל חבר קרוב.
• הטון: רשמי, חברי, מתנצל, חם. אותה הודעה בדיוק נשמעת אחרת לגמרי בטון אחר.

קח דוגמה אמיתית: אתה רוצה להודות לרופאת המשפחה. במקום לכתוב תודה לרופאה, אתה אומר: המטרה להודות על טיפול מסור, הקהל רופאת המשפחה שאני בקשר מכבד אך לא אישי איתה, הטון חם ומנומס אך לא מתרפס. עכשיו התשובה כבר לא יכולה לצאת כללית, כי נתת לבינה המלאכותית את כל מה שהיא צריכה.

מה עושים עכשיו: נסה את התבנית הבאה. החלף את המטרה, הקהל והטון בעניין אמיתי שלך, ושים לב איך כל פרט שאתה מוסיף מחדד את התוצאה.

אני רוצה שתכתוב עבורי הודעה. המטרה: להודות לרופאה על טיפול מסור. הקהל: רופאת המשפחה שלי, אנחנו בקשר מכבד אך לא אישי. הטון: חם, מנומס, לא מתרפס. אורך: שלוש או ארבע שורות. כתוב בעברית.

אם משהו עדיין לא מדויק, שנה רק את הפרט שלא התאים, למשל בקש טון חברי יותר, ובקש שוב. ככה לומדים מה כל מפתח עושה.